מרכז שירות סרוסי אשקלון בע"מ נ' אדרי

החלטה

1.המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד לביצועו של שטר בלווית התנגדות לביצועו.

עסקינן בהמחאה על סך 2,426 ₪ שזמן פרעונה 10.11.06.

הבקשה האמורה הועברה לתגובת המשיבה ביום 13.6.13 הגיבה והביעה התנגדותה.

זכות תשובה ניתנה למבקשת כדין, אולם זו בחרה שלא למצותה ומשכך מצאתי מקום ליתן החלטה על סמך כתבי הטענות המצויים בתיק.

2.סבורתני כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שעיקרם מפורט בתגובתה של המשיבה.

בכל הנוגע לבקשה להארכת המועד, הרי שעל פי הוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, יש הכרח בהצגת "טעם מיוחד".

בהתייחסותה של הפסיקה לשאלה מהו "טעם מיוחד" נראה כי אין בנמצא רשימה סגורה של נסיבות המהוות משום "טעם מיוחד" כאמור, אולם ובנסיון לקבוע כלל מסויים בענין זה נוטה בית המשפט לכוון לנסיבות שהיו חיצוניות ומחוץ לשליטתו של בעל הדין. (ראה בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכשוילי, פ"ד נ(3) 209 ;ב"ש 1638/85 ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע – חב' לבנין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק), פ"ד מ(1) 57; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ו-4 אח', פ"ד נה(2), 904).

3.האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה למבקשת, ע"פ הנטען בתגובה, כבר ביום 14.2.11. טענה זו לא נסתרה ומשמעותה כי היה על המבקשת להגיש התנגדותה עוד בחודש מרץ 2011. בפועל הוגשה ההתנגדות רק ביום 2.6.2013, קרי – באיחור של שנתיים ומחצה.

במצב דברים זה היה מקום לצפות כי המבקשת תתכבד ותפרט כראוי מהם הטעמים המיוחדים המצדיקים ארכה כה ממושכת החורגת באופן ממשי מהמועד מהקבוע בדין.

לאמור משנה תוקף בשים לב להשתלשלות הארועים בתיק ההוצאה לפועל כמפורט בתגובה, השתלשלות המלמדת על נקיטתם של הליכים בתיק ההוצאה לפועל ובכלל זאת הבאת המבקשת ביום 13.9.11 בפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה שהוצא נגדה והובהרה לה זכותה לעורר בקשה להארכת מועד לצד התנגדות לביצוע שטר, ככל שטענות בפיה.

המבקשת הסתפקה באמירה לפיה נדרש לה זמן על מנת לאתר את תדפיס הבנק המעיד על הגנתה לפיה שילמה על חשבון סכום ההמחאה סך של 1,500 ₪ בשנת 2007. המבקשת מציינת, כי לא עלה בידיה לקבל מהבנק את הניירת הרלוונטית וזו נאלצה בסופו של דבר לנבור לשם כך במכולה המצויה בחצר ביתה מאז פינויה מגוש קטיף.

סבורה אני כי משעה שהדין מקצה 30 יום להגשת ההתנגדות, הרי שאז יש מקום להסבר מדוקדק, מפורט ומשמעותי הרבה יותר על מנת להצדיק איחור בן שנתיים ומחצה. לא ניתן לומר כי נחה דעתו של בית המשפט לקיומו של טעם מיוחד לתקופה כה ממושכת.

זאת ועוד, לא ברור מה היתה המניעה להגיש התנגדות לביצוע שטר במועד תוך דחיית מועד הבאתה של הראיה לתשלום הנטען, לשלב שמיעת הראיות בתיק שהרי המתנגד אינו אמור להוכיח גירסתו בשלב בירור ההתנגדות כבהליך העיקרי.

מעבר לכל האמור, ראוי לציין כי המשיבה בתגובתה נוטלת את העוקץ מטענת ההגנה שמעוררת המבקשת, זאת משמבהירה היא כי קוזז הסך ששולם על פי הנטען מהחוב המקורי אשר עמד על 3,926 ₪. לטענה זו כאמור לא טרחה המבקשת להשיב ונמצא כי וממילא עסקינן בסופו של יום בהגנת בדים שאף היא למעשה אינה נוגעת לשטר במלואו.

במצב דברים זה, דין הבקשה להדחות וכן הנני מורה תוך חיובה של המבקשת בהוצאות הבקשה בשיעור של 500 ₪ לטובת המשיבה, המורשית להמשיך בהליכי הגביה.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: